סמי הזיה הם סמים שגורמים להזיות. המשתמש בהם רואה תמונות, שומע צלילים ומרגיש תחושות שנראים מאוד אמיתיים אבל הם לא קיימים. יש סמי הזיה שגורמים גם לשינויים פתאומיים ולא צפויים במצב הרוח של האדם שמשתמש בהם.
קרדיט לתצלום: DEA
"בגיל 16 הכרתי את הסם שהשתמשתי בו במשך למעלה משלוש שנים – אל-אס-די. אבל לא הייתי מודעת לעובדה שאל-אס-די הוא סם ההזיה החזק ביותר שידוע לאדם.
הסם הגיע בצורה של פיסות נייר קטנות בשם קרטונים, שהיו קטנות יותר מהאצבע המורה שלי. חמש-עשרה דקות אחרי ששמתי את הנייר על הלשון שלי, כל הגוף שלי התחמם והתחלתי להזיע.
חלק מהתגובות האחרות שחוויתי בזמן נטילת הסם היו אישונים מורחבים, בחילה ו-"עור ברווז". כשהייתי ב-'היי' מאל-אס-די הרגשתי עיוות רציני בגוף ובשכל שלי. השינויים החזותיים והשינויים הקיצוניים במצבי הרוח היו כמו טריפ מוזר ומפחיד – טריפ שבו הרגשתי שאין לי שליטה על השכל והגוף שלי". – אדית
כדורי "חגיגה", וכדורי "אקסטזי", מריחאונה (גראס), חשיש, פיוטה המופגת מצמח הקקטוס האיאוהאסקה, האסיד LSD ,PCP המוכר בשם "סם מלאכים".
"חגיגת" סם סינטטי המופק מצמח הגאת ומוכנסים לתוכו עוד חומרים.
הוא נמכר בפיצוציות בצורת כדור ורשום עליו כי הוא גורם לעליית החשק המיני, והרגשת נינוחות. לפני לקיחתו צריך לאכול ולשתות הרבה, כיוון שהוא פוגע בתאי העצב כמו בסם האקסטזי.
מריחואנה היא המילה המשמשת לתיאור פרחים, זרעים ועלים מיובשים של הצמח קנבוס ( Indian hemp). ברחוב יש לו כינויים רבים אחרים כגון: גאנג'ה, גראס, חשיש ועשב.
חשיש הוא צורה של הסם, הוא מופק מהשרף של הצמח קנבוס. הוא גם נקרא שוקולד, הש או שיט, והוא חזק פי שישה בממוצע ממריחואנה.
"קנביס" מתאר סוגים שונים של הסם שמיוצרים מצמח הקנבוס, כולל מריחואנה וחשיש.
בלי קשר לשמו, הסם הזה הוא חומר הגורם להזיות – חומר שמעוות את הקליטה החושית של המיינד לגבי העולם שאתה חי בו.
הכימיקל בקנביס שיוצר את העיוות הזה נקרא "THC". כמות ה-THC שנמצאת במנת מריחואנה מסוימת יכולה להשתנות באופן גדול, אבל באופן כללי, אחוז ה-THC עלה בשנים האחרונות.
כיצד משתמשים בסם זה?
מריחואנה היא תערובת של עלים, גבעולים, פרחים וזרעים מיובשים של הצמח קנבוס (hemp). היא בדרך כלל בצבעים ירוק, חום או אפור.
חשיש הוא שרף חום-צהבהב, חום או שחור שמיובש ונדחס לצורת מוטות, מקלות או כדורים. כשמעשנים אותם, גם המריחואנה וגם החשיש מפיקים ניחוח מיוחד ומתוק.
מריחואנה הוא הסם הלא חוקי הנפוץ ביותר בעולם. במחקר שנערך ב-2007 נמצא ש-14.4 מיליון אנשים בארצות-הברית בלבד עישנו מריחואנה לפחות פעם אחת במהלך החודש האחרון.
בדרך כלל מעשנים מריחואנה כסיגריות (ג'וינט), אבל ניתן גם לעשן אותה במקטרת. מקרה פחות שכיח הוא כשמערבבים אותה עם מזון ואוכלים אותה או שחולטים אותה כמו תה. לפעמים, המשתמשים פותחים סיגרים ומוציאים את הטבק, מחליפים אותו עם חשיש – זה נקרא "blunt". ג'וינטים ו-"blunts" לפעמים מעורבבים עם סמים אחרים, יותר חזקים, כגון קראק קוקאין או PCP (phencyclidine, חומר רב-עוצמה הגורם להזיות).
כשהאדם מעשן ג'וינט, הוא מרגיש את ההשפעה בתוך דקות. התחושות המיידיות – האצת פעימות הלב, ירידה בקואורדינציה ובשיווי המשקל, והלך רוח "חולמני" כאילו הכול לא אמיתי – מגיעות לשיא בתוך 30 הדקות הראשונות. השפעות לטווח קצר אלו בדרך כלל נעלמות בתוך שעתיים עד שלוש, אבל הן יכולות להימשך זמן רב יותר, תלוי בכמות הסם שהמשתמש לקח, בחוזק של ה-THC ובקיומם של סמים אחרים שנוספו לתערובת.
כיוון שהמשתמש הטיפוסי שואף יותר עשן ומחזיק אותו במשך זמן רב יותר מאשר עם סיגריה רגילה, לג'וינט יש השפעה חמורה על הריאות של האדם. מלבד אי-הנוחות בכאבי גרון והצטננויות, נמצא שצריכת ג'וינט אחד חושפת את האדם לאותה כמות של כימיקלים גורמי סרטן כמו עישון של 5 סיגריות.
ההשפעות המנטליות של שימוש במריחואנה הן חמורות באותה המידה. למעשני מריחואנה יש זיכרון וכושר מנטלי דלים יותר מאשר למי שאינו משתמש בסמים.
חיות שקיבלו מריחואנה מחוקרים אפילו סבלו מנזק מבני של המוח.
על פי סקר לאומי שנערך ב-2007 על שימוש בסמים ובריאות, ההערכה היא ש-12.4 מיליון אמריקאים מגיל שתים-עשרה ומעלה השתמשו באקסטזי לפחות פעם אחת בחייהם. מספר זה מהווה 5% מאוכלוסיית ארצות-הברית בשכבת הגיל הזו. התוצאות של הסקר מ-2007 הראו ש-2.3% מהילדים בכיתה ח', 5.2% מהילדים בכיתה י' ו-6.5% מהילדים בכיתה י"ב השתמשו באקסטזי לפחות פעם אחת. 92% מאלה שמתחילים להשתמש באקסטזי פונים מאוחר יותר לסמים אחרים כולל מריחואנה, אמפטמינים, קוקאין והרואין.
גלולת אהבה דמיונית מספיק עם ההסוואה
לעיתים קרובות אקסטזי נקרא גם "גלולת האהבה" בגלל שהוא מגביר את הקליטות החושיות של צבעים וצלילים וכביכול מגביר את התחושות בזמן מגע או ליטוף, במיוחד במהלך סקס.
אבל אקסטזי כולל לעיתים קרובות סמי הזיות, סמים שפועלים על המיינד וגורמים לאנשים לראות ולהרגיש דברים שלא באמת נמצאים שם. סמי הזיה יכולים לזרוק את האדם אל חוויה עצובה או מפחידה מהעבר, שבה הוא נתקע מבלי שהוא אפילו מבין את זה.
הדימוי של אקסטזי כ"גלולת אהבה" הוא אחד מתוך המון שקרים שמופצים לגבי הסם הזה.
אקסטזי מזיק מבחינה רגשית והמשתמשים בו סובלים לעיתים תכופות מדיכאון, בלבול, חרדה חמורה, 1 התנהגות פסיכוטית ובעיות פסיכולוגיות אחרות.
"מסיבות רייב הן בסדר בתנאי שאתה לא משתמש באקסטזי. אבל מיד כשאתה מתחיל להשתמש באקסטזי, אתה חושב שאנשים שמציעים לך להפסיק הם אידיוטים. אתה מתחיל להאמין שמצאת משהו אדיר ושלאחרים אסור להגיד לך את ההיפך. כשאתה מתחיל לאהוב אקסטזי, זה כבר מאוחר מדי, אתה כבר עמוק בפנים".– פאט
1. פרנויה: שגעון הרדיפה, חשד, חוסר אמון או פחד מאנשים אחרים.
ההשפעות של האל-אס-די הן לא צפויות. הן תלויות בכמות הסם שנלקחת, במצב הרוח והאישיות של האדם ובסביבה שבה הסם נלקח. זה הימור – היי מטורף ומעוות או דאון חמור שמלווה בפרנויה1.
בדרך כלל, חווים את ההשפעות הראשונות של האל-אס-די אחרי שלושים עד שישים דקות לאחר לקיחת הסם. לעתים קרובות האישונים מתרחבים. טמפרטורת הגוף יכולה לעלות או לרדת, בשעה שלחץ הדם וקצב הלב עולים או יורדים. הזעה או צמרמורות הן תופעות די שכיחות.
אנשים שמשתמשים באל-אס-די חווים לעתים קרובות אובדן תיאבון, נדודי שינה, יובש בפה ורעידות. שינוי בראיה הוא התופעה השכיחה ביותר – המשתמש יכול להיעשות מקובע על החוזק של צבעים מסוימים.
המשתמש חווה גם שינויים קיצוניים במצב הרוח, החל מ-"אושר עילאי" מרחף ועד לאימה טהורה. הדבר הגרוע ביותר הוא העובדה שהמשתמש לא יכול לזהות איזה תחושות נוצרות על-ידי הסם ואיזה הן חלק מהמציאות.
כמה משתמשי אל-אס-די חווים אושר עילאי עז שהם קוראים לו באופן שגוי "הארה".
ולא רק שהם מנתקים את עצמם מהפעילויות הרגילות שלהם בחיים, אלא הם גם מרגישים דחף להמשיך לקחת עוד ועוד סם כדי לחוות שוב את אותה תחושה. אחרים חווים מחשבות ורגשות עזים ומפחידים, פחד מפני איבוד שליטה, פחד מפני אי-שפיות ומוות ותחושת יאוש בזמן שהם לוקחים את הסם. כאשר מתחיל "טריפ רע" לעתים קרובות אין שום דרך לעצור אותו והוא יכול להימשך עד לשתיים עשרה שעות. למעשה, ישנם אנשים שלעולם לא מתאוששים מפסיכוזה שנגרמה על-ידי אסיד.
אם לוקחים כמות מספיק גדולה של אל-אס-די הוא גורם להזיות חזותיות. אצל המשתמש בסם, תחושת הזמן ותחושתו לגבי עצמו משתנות. גדלים וצורות של דברים הופכים להיות מעוותים, וגם תנועות, צבעים וצלילים. אפילו חוש המישוש של האדם ותחושות הגוף הרגילות הופכות למשהו מוזר ומשונה. לפעמים תחושות "מצטלבות", וגורמות למשתמש להרגיש כאילו שהוא שומע צבע ורואה צליל. השינויים האלה יכולים להיות מפחידים ולגרום לפאניקה.
היכולת להפעיל שיקול דעת ולהבחין בסכנות רגילות נפגעת. אדם שמשתמש באל-אס-די עלול לנסות לצאת מהחלון כדי לראות את האדמה "יותר מקרוב". הוא יכול לחשוב שזה נחמד להביט בשקיעה – בעוד שהוא לא מודע לעובדה שהוא עומד במרכז צומת סואן.
משתמשי אל-אס-די רבים חווים "פלאשבקים" (הבזקים מהעבר), או התרחשות חוזרת של טריפ מאל-אס-די, שבדרך כלל מתרחשים ללא כל התראה מוקדמת, זמן רב אחרי לקיחת האל-אס-די.
טריפים רעים ופלאשבקים הם רק חלק מהסכנות של השימוש באל-אס-די. משתמשי אל-אס-די יכולים לחוות פסיכוזות ארוכות טווח או דיכאונות חמורים.
בגלל שהאל-אס-די מצטבר בגוף, המשתמשים מפתחים סיבולת לסם. במילים אחרות, חלק מהמשתמשים שלוקחים את הסם שוב ושוב צריכים לקחת מינונים יותר ויותר גדולים כדי להגיע ל-High. דבר זה מגביר את ההשפעות הגופניות וגם את הסיכון לפסיכוזה שנובעת מטריפ רע.
"בגיל 13 שתיתי אלכוהול בפעם הראשונה וזמן קצר אחר כך השתמשתי במריחואנה. ואז די מהר הגיע לידיים שלי אל-אס-די והתמכרתי, ולקחתי אותו כמו שאוכלים סוכריות.
לילה אחד, במהלך אחד הטריפים שלי התעלפתי והתעוררתי עם דם על כל הפנים וקיא שיוצא לי מהפה. איכשהו הערתי את עצמי וניקיתי את עצמי. נכנסתי למכונית, ונהגתי, רועדת, לבית של ההורים שלי. נכנסתי למיטה עם אימא שלי ובכיתי.
בגיל עשרים ואחת נכנסתי לגמילה הראשונה שלי." – דונה
